תוצאות אלקטרופיזיולוגיות והתנהגותיות של טיפול איזון שמיעתי (AIT) בקרב ילדים עם הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD)
מחקר חדש ומרשים פורסם בשנת 2016 בכתב העת המדעי Applied Psychophysiology and Biofeedback.
המחקר נערך על ידי ארבעה חוקרים מובילים, ביניהם הנוירולוג הידוע פרופ' מנואל קסאנובה והחוקר ד"ר אסטייט סוחדז'ה, שניהם מהמובילים בעולם בתחום חקר האוטיזם.
הם בדקו את ההשפעה של שיטת Berard AIT – טכניקת טיפול באיזון שמיעתי – על תפקודי המוח של ילדים עם אוטיזם.
איך נבדקה ההשפעה?
במהלך המחקר החוקרים מדדו את תגובת המוח לגירויים שמיעתיים – לפני, במהלך ואחרי סדרת טיפולי AIT.
הם עשו זאת באמצעות מכשירים רגישים שתיעדו פעילות חשמלית במוח שמתרחשת ממש שבריר שנייה אחרי שנשמע צליל.
זו דרך אובייקטיבית לבדוק איך המוח קולט ומעבד מידע שמיעתי בזמן אמת – בלי צורך בדיבור או שיתוף פעולה מצד הילד.
התוצאות: שיפור בעיבוד שמיעתי והתנהגות
הממצאים היו מעודדים מאוד:
שיפור בעיבוד מידע שמיעתי – גם בשלבים הראשוניים וגם המאוחרים של תגובת המוח לצלילים.
ירידה בהיפראקטיביות, עצבנות והתנהגות חזרתית – תסמינים שכיחים בקרב ילדים עם אוטיזם.
הקלה בתגובת המוח לצלילים לא צפויים – מה שיכול להסביר חלק מהקושי של ילדים עם אוטיזם להתמודד עם שינויים.
החוקרים מסבירים כי ילדים עם אוטיזם חווים את העולם השמיעתי כ"בלבולי" מאוד. השיטה, לפי הנתונים, עוזרת לנקות את ה"ערפל" הזה ולשפר את היכולת להבחין בין גירויים חשובים ללא חשובים.
הסבר הניסוי מנקודת מבט מקצועית:
איש מקצוע מהתחום (כגון מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת) מסביר כך:
כאשר מערכת העיבוד החושי אינה מצליחה להתמודד עם גירויים חדשים – כמו קול לא מוכר, שינוי בטון או רעש מפתיע – נוצרת תגובת יתר, בלבול או חרדה.
יכולת חשובה בהתפתחות היא ההתמצאות לגירוי חדש והיכולת לסנן בין גירוי רלוונטי ללא רלוונטי.
הרי כדי שילד יוכל להתרכז, ללמוד, להבין הוראות או לתקשר – עליו לדעת מה כדאי להקשיב לו, ומה ניתן "להעביר ברקע".
אם המוח אינו מצליח להתכוונן נכון – הילד מוצף בגירויים, מה שפוגע בתשומת הלב, ההתנהגות והוויסות העצמי.
הממצאים מהמחקר מצביעים על כך ששיטת AIT מחזקת בדיוק את היכולת הזו: לשמוע – ולהבין מה שומעים.
למידע נוסף: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
השפעות טיפול באיזון שמיעתי (AIT) על תגובת "Mismatch Negativity" בילדים עם אוטיזם (פורסם ב-2014)
המחקר בחן את ההשפעות של אימון האינטגרציה השמיעתית (AIT) של ברארד על ילדים עם אוטיזם. ילדים עם אוטיזם מאופיינים לעיתים קרובות ברגישות חושית מוגברת, כולל תגובתיות יתר לצלילים. תגובתיות זו לצלילים ניתנת למדידה באמצעות פוטנציאלים מעוררים שמיעתיים (Auditory Evoked Potentials – AEPs) המוקלטים בזמן השמעת צלילים בתדרים שונים ותגובות EEG. אחד הפוטנציאלים המוקדמים הללו הוא Mismatch Negativity (MMN), המשקף את ההבדלים בפוטנציאלים המעוררים בין צלילים נדירים (20%) לשכיחים (80%). ה-MMN נרשם בדרך כלל מאזורי EEG פרונטו-צנטרליים ומופיע כגל הפרש (צליל נדיר פחות צליל שכיח) בטווח של 130-190 מילישניות לאחר הגירוי.
מטרות המחקר היו ליישם את טכניקות ה-AIT של ברארד בקרב ילדים עם אוטיזם ולהעריך את תוצאות ההתערבות באמצעות מדידות של MMN, פוטנציאלי P2a פרונטלי ו-P3a פרונטלי ופרונטו-צנטרלי, וכן באמצעות שאלונים התנהגותיים (ABC, CPI).
בשיטת המחקר, נאספו נתוני EEG באמצעות מערכת EEG של Electrical Geodesics. ה-AIT עצמו ניתן באמצעות מכשיר הEarducator. במהלך ההתערבות, הילדים האזינו למוזיקה שעברה אפנון במשך 30 דקות בכל פגישה, פעמיים ביום במשך 10 ימים. המחקר כלל 11 ילדים עם אוטיזם בגילאים 5 עד 21 (גיל ממוצע 13.6 שנים, סטיית תקן 4.1) אשר קיבלו את אימון ה-AIT. בנוסף, נכללה קבוצת ביקורת של 11 ילדים עם התפתחות תקינה בגילאים דומים (גיל ממוצע 14.8 שנים, סטיית תקן 3.2) אשר עברו מדידות של פוטנציאלים מעוררים (MMN, P2a, P3a) במבחן MMN.
תוצאות המחקר הראו כי:
- בהשוואה בין קבוצת הילדים עם התפתחות תקינה לקבוצת הילדים עם אוטיזם, נמצאו הבדלים משמעותיים:
- אמפליטודת ה-MMN הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי בקבוצת האוטיזם (F=4.75, p=0.043).
- אמפליטודת P2a הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי בקבוצת האוטיזם (F=5.65, p=0.03).
- זמן ההשהיה (לטנטיות) של P2a היה קצר יותר באופן משמעותי בקבוצת האוטיזם (F=4.98, p=0.039).
- אמפליטודת P3a הייתה קטנה יותר באופן משמעותי בקבוצת האוטיזם (F=5.31, p=0.033).
- זמן ההשהיה (לטנטיות) של P3a היה ממושך יותר באופן משמעותי בקבוצת האוטיזם (F=5.31, p=0.033).
- לאחר יישום אימון ה-AIT בקרב ילדים עם אוטיזם, נצפו השינויים הבאים:
- קיטון משמעותי באמפליטודת ה-MMN (F=5.29, p=0.035).
- ירידה משמעותית בציוני גירוי יתר (Irritability), היפראקטיביות (Hyperactivity) ולתרגיה (Lethargy) כפי שנמדד בשאלון Aberrant Behavior Checklist (ABC).
- שיפור בציוני מדדי רגש (Emotion), התנהגות (Behavior) ושפה קלטנית (Receptive Language) כפי שנמדד במדד הComprehensive Performance Index (CPI).
- ירידה משמעותית באמפליטודת מרכיב ה-P2a הפרונטלי (F=4.71, p=0.041) והתארכות בזמן ההשהיה (לטנטיות) של P2a (F=5.53, p=0.028).
- מרכיב ה-P3a הפרונטלי והפרונטו-צנטרלי הראה ירידה באמפליטודה (F=9.22, p=0.006) ללא שינויים בזמן ההשהיה.
מסקנות המחקר תומכות בהשערה כי AIT של ברארד משפיע באופן חיובי על עיבוד גירויים שמיעתיים, כפי שמשתקף הן בפוטנציאלים מעוררים מוקדמים (MMN) והן במאוחרים יותר (P2a, P3a). המחקר תורם להבנת המנגנונים העצביים העומדים בבסיס אימון האינטגרציה השמיעתית באוטיזם. השינויים שנצפו במדדים הנוירופיזיולוגיים וההתנהגותיים מצביעים על השפעה אפשרית של AIT על תגובות נוירליות בסיסיות לעיבוד מידע שמיעתי ועל התנהגויות קשורות.
למידע נוסף: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/The_Effects-Print-Louisville-ARI.pdf
טיפול איזון שמיעתי : שינויים בהתנהגות הקשורים למודולציה חושית
מחקר זה בחן האם התנהגויות הקשורות באופן ספציפי לוויסות חושי מראות שינויים חיוביים לאחר 10 ימים של אימון שמיעתי אינטגרטיבי (AIT) בשיטת ברארד. המחקר היה סקירת רשומות רטרוספקטיבית של 54 ילדים עם מוגבלויות שונות (34 מהם עם אוטיזם) בגילאי 3 עד 10 שנים, אשר קיבלו את טיפול איזון שמיעתי ה-AIT של ברארד. התוכנית כללה שני סשנים של 30 דקות האזנה ביום, בהפרש של לפחות שלוש שעות, במשך 10 ימים רצופים.
הנתונים נאספו שבוע לפני ההתערבות ובנקודות זמן של חודש, שלושה חודשים ושישה חודשים לאחר ההתערבות. ההורים השלימו את הפרופיל החושי הקצר (SSP), כלי הערכה בן 38 פריטים המודד את תגובת הילד לגירויים חושיים בחיי היומיום, ואת רשימת התנהגויות אברנטיות (ABC), סולם דירוג התנהגותי בן 58 פריטים המשמש לילדים ומבוגרים עם בעיות נפשיות, למידה והתנהגות, כולל הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.
מטרת המחקר הייתה לקבוע האם חלו שיפורים מובהקים סטטיסטית במדדי ה-SSP וה-ABC לאחר תוכנית ה-AIT של ברארד. ההשערות שנבחנו היו שילדים עם הבדלים התפתחותיים ובעיות בוויסות חושי והתנהגות יראו שיפור בציוני ה-SSP וה-ABC לאחר AIT, ושהשיפורים הללו יישמרו לאורך זמן ואינם קשורים לגיל הילד.
ניתוח השונות (ANOVA) הראה כי הציונים הכלליים של ה-SSP וציוני כל אחד מגורמיו השתפרו באופן מובהק סטטיסטית מהמדידה שלפני ההתערבות למדידות שלאחר ההתערבות (P < 0.01). השיפורים הגדולים ביותר באחוזים מהנקודת התחלתית נצפו בגורמים של סינון שמיעתי ורגישות חזותית/שמיעתית. רוב השינויים התרחשו תוך חודש מההתערבות ונשמרו בשלושה ובשישה חודשים לאחר מכן.
בנוסף, נמצא כי בעיות התנהגות פחתו באופן מובהק סטטיסטית בכל חמשת הגורמים של מדד ה-
ABC (P < 0.01). הגורמים שנמדדו היו עצבנות, חוסר מרץ, התנהגות סטריאוטיפית, היפראקטיביות ודיבור לא הולם. בדומה לממצאי ה-SSP, רוב השיפורים בהתנהגות נצפו תוך חודש מההתערבות.
ניתוח מתאמים הראה כי המתאמים הפנימיים בין גורמי ה-SSP במחקר הנוכחי היו דומים למדי לאלה של מדגם התקינון של הכלי. כמו כן, נמצאו מתאמים מובהקים סטטיסטית בין הציון הכללי של ה-SSP לבין ארבעה מתוך חמשת גורמי ה-ABC (עצבנות, סטריאוטיפים, היפראקטיביות ודיבור לא הולם), דבר המצביע על כך שוויסות חושי כפי שנמדד על ידי ה-SSP תורם באופן משמעותי להיבטים התנהגותיים אלה.
ממצאי המחקר תומכים בהשערות שילדים עם הבדלים התפתחותיים ובעיות בוויסות חושי והתנהגות מראים שיפורים משמעותיים בוויסות החושי ובהתנהגות לאחר קבלת טיפול איזון שמיעתי AIT של ברארד, וכי שיפורים אלה נשמרים לפחות עד שישה חודשים לאחר ההתערבות. כמו כן, לא נמצא קשר מובהק בין גיל הילד לתגובה ל-AIT, למעט השפעה מובהקת של הגיל על השיפור בחוסר מרץ.
החוקרים מציינים כי היעדר קבוצת ביקורת במחקר זה אינו מאפשר לקבוע באופן חד משמעי שהשינויים שנמצאו נבעו ישירות מה-AIT בלבד, וייתכן שהיו גורמים אחרים כמו אפקט פלצבו או ציפיות הורים שהשפיעו על התוצאות. עם זאת, משך ההתערבות הקצר והאינטנסיבי יחסית (10 ימים) עשוי להפחית את הסבירות להשפעה משמעותית של משתנים בלתי מבוקרים.
למרות מגבלות אלה, תוצאות המחקר מעודדות ומצביעות על כך ש-AIT עשוי להיות תוכנית יעילה וחסכונית בזמן לשיפור וויסות חושי והתנהגות בקרב ילדים עם מוגבלויות התפתחותיות. החוקרים ממליצים על מחקרים עתידיים הכוללים קבוצת ביקורת או קבוצת ביקורת פלצבו, שימוש בכלי הערכה סטנדרטיים ואובייקטיביים נוספים, ובחינה מעמיקה יותר של סוגי הבעיות החושיות והמוטוריות המגיבות בצורה הטובה ביותר ל-AIT. כמו כן, מומלץ להמשיך ולחקור את הקשרים בין גורמי ה-SSP וה-ABC.
לסיכום, מחקר זה מספק ראיות ראשוניות חזקות המצביעות על קשר בין תוכנית ה-AIT של ברארד לשיפורים בהתנהגות ובוויסות חושי כפי שדווח על ידי הורים לילדים עם מוגבלויות התפתחותיות. ממצאים אלה מצדיקים מחקרים נוספים ומבוקרים יותר כדי לאשר את יעילות הטכניקה ולהרחיב את ההבנה לגבי השפעתה.
למידע נוסף: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
השפעת טיפול איזון שמיעתי (AIT) על התנהגות ופעילות מוחית בקרב ילדים עם אוטיזם: מחקר כפול-סמיות מבוקר פלצבו
מחקר כפול-סמיות מבוקר פלצבו בחן את השפעת טיפול איזון שמיעתי (AIT) על התנהגות ופעילות מוחית בקרב ילדים עם אוטיזם. 19 משתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי (n=9) שקיבלה מוזיקה שעברה עיבוד AIT, וקבוצת ביקורת (n=10) שקיבלה מוזיקה זהה ללא עיבוד. הערכות כללו מדדים התנהגותיים (שאלון ABC-1), מדדים אלקטרופיזיולוגיים (ERP מסוג P300) ומדדים אודיומטריים. תוצאות המחקר מצביעות על שיפור משמעותי בהתנהגות ובפעילות המוחית בקבוצת הניסוי, בעוד שבקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי.
מבוא:
טיפול איזון שמיעתי (AIT) הוא שיטה טיפולית המיועדת לשפר את עיבוד הגירויים השמיעתיים בקרב אנשים עם לקויות תקשורתיות, כולל אוטיזם. השיטה מבוססת על האזנה למוזיקה שעברה עיבוד אלקטרוני, במטרה לאזן את הרגישות השמיעתית ולשפר תפקודים נוירולוגיים והתנהגותיים.
שיטות:
המשתתפים הוקצו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי שקיבלה מוזיקה שעברה עיבוד AIT, וקבוצת ביקורת שקיבלה מוזיקה זהה ללא עיבוד. ההערכות כללו:
- מדדים התנהגותיים: שאלון ABC-1 להערכת התנהגות חריגה.
- מדדים אלקטרופיזיולוגיים: ERP מסוג P300 להערכת תגובות מוחיות לגירויים שמיעתיים.
- מדדים אודיומטריים: בדיקות שמיעה סטנדרטיות.
תוצאות:
במעקב של שלושה חודשים לאחר ההתערבות, קבוצת הניסוי הראתה שיפור משמעותי במדדים הבאים:
- התנהגות: ירידה משמעותית בציוני שאלון ABC-1, המעידה על שיפור בהתנהגות.
- פעילות מוחית: שלושת המשתתפים מקבוצת הניסוי שהשלימו את מטלת ERP הראו שיפור דרמטי בגלי P300, בעוד שבקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי.
- בדיקות שמיעה: עקב קשיי תקשורת וקשב, לא ניתן היה לבצע הערכה סטטיסטית מלאה של נתוני האודיומטריה.
דיון:
הממצאים מצביעים על כך ש-AIT עשוי לשפר את ההתנהגות והפעילות המוחית בקרב ילדים עם אוטיזם. השיפור בגלי P300 עשוי להעיד על שיפור בעיבוד הקוגניטיבי של גירויים שמיעתיים. עם זאת, יש לציין כי מספר המשתתפים שהשלימו את מטלת ERP היה קטן, מה שמגביל את הכללת הממצאים.
מסקנות:
AIT עשוי להוות כלי טיפולי יעיל לשיפור התנהגות ופעילות מוחית בקרב ילדים עם אוטיזם. נדרש מחקר נוסף עם מדגם גדול יותר להערכת יעילות השיטה ולאימות הממצאים.
למידע נוסף: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
