מחקר פיילוט על הפרעות קשב והתנהגות (2015) -יעילות טיפול איזון שמיעתי
המחקר בחן את יעילות השיטה בקרב ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב והתנהגות. המחקר התבסס על מעקב אחר 53 משתתפים בגילאי 3 עד 17 עם מגוון מצבים כגון אוטיזם, הפרעות התפתחותיות, תסמונות גנטיות, הפרעת קשב (ADD), גמגום, הפרעות דיבור, דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי למידה/קריאה/כתיבה, הפרעות מצב רוח והפרעות התנהגות רגשיות. כל המשתתפים קיבלו טיפול איזון שמיעתי AIT בפעם הראשונה. לצורך המחקר, נעשה שימוש בגרסה המורחבת של מבחן "CPRS-R:L להורים", חלק מסולם הערכה של קונורס המתוקנן, אשר נועד להעריך את נוכחותם של הפרעת קשב, היפראקטיביות וקשיים משמעותיים אחרים בקרב ילדים ובני נוער. אימהות המשתתפים מילאו את המבחן ביום הראשון של טיפול איזון שמיעתי AIT ושישה חודשים לאחר מכן. ניתוח התוצאות הראה שיפורים מובהקים סטטיסטית במדד העולמי של קונורס, במדד DSM ובהיפראקטיביות. כמו כן, הודגמו תוצאות משמעותיות בסולמות של חרדה-ביישנות, פרפקציוניזם והפרעת קשב וריכוז (TDAH). עם זאת, לא נמצאו שינויים מובהקים סטטיסטית בסולמות של התנגדות/בעיות קוגניציה, בעיות חברתיות ופסיכוסומטיות. המחקר הסיק כי ברארד AIT עשויה להיות יעילה בסיוע לקטינים עם הפרעות קשב והתנהגות.
למידע נוסף: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
פרויקט MARMARA: תמיכת טיפול איזון שמיעתי בתוכנית אימון קריאה מהירה (2015)
בחן את ההשפעה של טיפול איזון שמיעתי AIT על אימון קריאה מהירה. מטרת המחקר הייתה לקבוע האם מהירות הקריאה (מילים לדקה) והבנת הנקרא משתפרות כאשר המשתתפים מקבלים טיפול AIT לפני שהם מתאמנים בקריאה מהירה. תוצאות המחקר אישרו את ההשערה כי טיפול איזון שמיעתי AIT משפר את האימון בקריאה מהירה על ידי שיפור משך הקשב בקריאה, הראייה ההיקפית, קצב הקריאה והבנת הנקרא. ההנחה היא כי שיפורים אלה עשויים להוביל לשיפורים בהישגים הלימודיים.
לקריאה לחץ: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
איכות השמיעה כגורם מרכזי בהבנת לקויות למידה: השלכות על אבחון והתערבות חינוכית
מחקרים עדכניים מצביעים על קשר הדוק בין איכות השמיעה לבין יכולת הלמידה בקרב ילדים. הבנה זו מחייבת התייחסות מחודשת לאבחון ולטיפול בלקויות למידה, תוך הדגשת תפקידה המרכזי של השמיעה בתהליך הלמידה.
לקויות למידה נחשבות להפרעות נוירו-התפתחותיות המשפיעות על תפקודי למידה בסיסיים. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שליקויים באיכות השמיעה, גם כאשר חדות השמיעה תקינה, יכולים להשפיע משמעותית על יכולת הלמידה של ילדים.
ממצאים מרכזיים:
- בדיקות שמיעה מקיפות:
הצורך בבדיקות שמיעה מקיפות כחלק מהערכת תלמידים, במיוחד אלו המתקשים בלימודים, הופך להיות קריטי. בדיקות אלו צריכות לכלול הערכה של איכות השמיעה, כולל מדדים כמו זמן תגובה שמיעתי, לטרליות וסלקטיביות.
- שינוי בתפיסת לקויות למידה:
אם ליקויים באיכות השמיעה תורמים לקשיי למידה, ייתכן שיש לשנות את ההגדרה והאבחון של לקויות למידה, תוך מתן דגש רב יותר על תפקודים שמיעתיים.
- התאמת אסטרטגיות הוראה:
מערכות החינוך צריכות להתאים את אסטרטגיות ההוראה, כולל שימוש באמצעים ויזואליים, הוראות כתובות ברורות, מערכות הגברה בכיתה והתחשבות באקוסטיקה של הכיתה.
- פיתוח התערבויות ממוקדות שמיעה:
פיתוח ויישום התערבויות שמטרתן לשפר את איכות השמיעה, כמו שיטת AIT של ד"ר ברארד, יכולים לסייע לתלמידים עם לקויות למידה.
- אבחון מבדל:
הבנת הקשר בין שמיעה ללמידה יכולה לסייע באבחון מבדל בין קשיי למידה הנובעים מליקויים באיכות השמיעה לבין קשיים שמקורם בגורמים אחרים.
מסקנות:
הממצאים מצביעים על כך שאיכות השמיעה משחקת תפקיד מרכזי בתהליך הלמידה. יש צורך במחקרים נוספים כדי לבסס ולפתח את הממצאים הללו, אך כבר כעת ניתן לראות את הפוטנציאל לשינוי משמעותי בגישה של מערכות החינוך לאבחון ולהתמודדות עם לקויות למידה.
לקריאה לחץ: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
הבנת השפעת טיפול איזון שמיעתי אינטגרטיבי (AIT) על קריאה
מאמר זה בוחן את הקשר בין אימון שמיעתי אינטגרטיבי (AIT) של ד"ר ברארד לבין קשיי קריאה, תוך התמקדות ברכיב השמיעתי של בעיות אלה. למרות שהמאמר מתמקד בהשפעת AIT על כישורי שמיעה, הוא מכיר בכך שלשיטת ברארד יש גם השפעה על כישורים חזותיים והיא עשויה לתרום להתקדמות הן בכישורים שמיעתיים והן בכישורים חזותיים.
בפרקטיקה של טיפול איזון שמיעתי AIT עולות לעיתים קרובות שתי סיטואציות:
- האחת כוללת הורים ששואלים האם AIT יכול לעזור לילדם המתקשה בקריאה. ילד זה עשוי לקרוא אך לא להבין את הנקרא, או ייתכן שאינו מסוגל לפענח את המילים כלל. במקרים מסוימים, הילד קורא כל כך לאט שהוא אינו מצליח לסיים את כל חומר הקריאה הנדרש.
- השנייה כוללת הורים המבקשים את תוכנית ברארד בתקווה להפחית את רגישות הילד לרעשים, לשפר את השפה ו/או הסוציאליזציה שלו, מבלי להתייחס להשפעה שעשויה להיות לכך על התמודדות הילד עם אתגר הקריאה. הורים אלה עשויים לדווח בהפתעה כי קריאת ילדם השתפרה גם היא לאחר טיפול איזון שמיעתי AIT.
שני סוגי ההורים ירצו להבין כיצד שיטת AIT, המשפיעה על מערכת השמיעה, יכולה להשפיע על תהליך הקריאה. כדי להבין קשר זה, עלינו לבחון היבטים מסוימים של תהליך הקריאה.
הבנת התפתחות הקריאה
המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם (NICHD) יחד עם משרד המחקר והשיפור של משרד החינוך האמריקאי, מקיימים מחקרים מזה שנים רבות במטרה להבין את התפתחות הקריאה ולתמוך במחקר בתחום זה. עבודה מצטברת זו הביאה לידע רב על האופן שבו ילדים לומדים לקרוא ומדוע חלקם מתקשים בתהליך. למרות שנותר עוד רבות ללמוד, מחקר זה מספק מידע חשוב שיכול לשמש להבנת ולעזרה לילדים לפתח כישורי קריאה מיומנים, ויכול גם לספק תובנה לגבי האופן שבו טיפול AIT של בררד משפיע על תהליך הקריאה.
מודעות פונמית
קריאה דורשת פענוח והבנה מהירים של מילים כתובות. לשם כך, ילדים חייבים להיות מודעים לכך שמילים מדוברות מורכבות מיחידות קטנות של צליל הנקראות פונמות. זה מכונה מודעות פונמית. מודעות פונמית אינה זהה לפוניקה. כאשר מעריכים מודעות פונמית, מבקשים מילדים להדגים את הידע שלהם במבנה הצלילי של מילים ללא נוכחות אותיות או מילים כתובות (לדוגמה, "מה יישאר אם נוריד את הצליל /p/ מהמילה 'pit'?"). כישורי פוניקה מוערכים על ידי קביעת יכולתו של הילד לקשר צלילים (פונמות) עם אותיות. התפתחות כישורי הפוניקה תלויה בהתפתחות המודעות הפונמית.
ילדים חייבים להיות מודעים לכך שמילים מדוברות מורכבות מיחידות קטנות של צליל הנקראות פונמות. זה מכונה מודעות פונמית. כדי לקרוא שפה אלפביתית כמו אנגלית, ילדים חייבים לדעת שאיות כתוב מייצג באופן שיטתי צלילים מדוברים. כאשר קוראים מתחילים אינם יכולים לתפוס נכון את הצלילים המדוברים במילים, הם יתקשו בהגייה או בפענוח מילים לא מוכרות. לדוגמה, הם חייבים לשמוע את הצליל /it/ במילים "pit" ו-"fit" ולהבין שההבדל הוא הצליל הראשון כדי לפענח את שתי המילים הללו. בעיה תפיסתית שמיעתית זו תשפיע על שטף הקריאה, תגרום להבנה לקויה ותגביל את הנאת הקריאה.
כאשר אנו מקשיבים למילים מדוברות (לדוגמה, "bag"), אנו לא תופסים כל יחידת צליל במילה (/b//a//g/). אנו תופסים את "bag" כצרור חופף של צליל שנראה כיחידה אחת ולא כשלושה צלילים נפרדים. זה מקל על תהליך ההאזנה והתקשורת המילולית. מכיוון שהצלילים הבודדים (פונמות) בתוך מילים אינם נשמעים באופן מודע על ידי המאזין, אף אחד לא מקבל תרגול טבעי בהבנה שמילים מורכבות מיחידות צליל קטנות ונפרדות. לפיכך, השלבים המוקדמים של הוראת הקריאה חייבים להתמקד במודעות פונמית ובכישורי פוניקה, ומתן תרגול לכישורים אלה בטקסט הוא קריטי במיוחד כדי לעזור לקוראים מתקשים.
מכיוון שלקוראים יש מגבלה על טווח הקשב והזיכרון שלהם, חיוני לפתח שטף ואוטומטיות בפענוח וזיהוי מילים. כאשר הפענוח הוא מאומץ ולא יעיל, הקורא אינו יכול לזכור את מה שקרא ואינו יכול לייחס משמעות לתוכן.
הבנה טובה דורשת כישורים ספציפיים
ישנם מרכיבים נוספים המעורבים בהתפתחות של קוראים טובים. הבנה טובה דורשת מהקורא לקשר את הרעיונות הכתובים לחוויותיו שלו ולהחזיק באוצר המילים הדרוש כדי להבין את התוכן. כישורים תחביריים ודקדוקיים טובים, ויכולת רצף, משפיעים אף הם על התפתחות הקריאה.
לאור הבנה זו של התפתחות הקריאה, קל יותר לראות כיצד AIT של בררד יכול להשפיע על מיומנות זו. שיטת בררד משפרת לעיתים קרובות את כישורי ההאזנה ואת היכולת לתפוס צלילים בצורה מדויקת יותר. זה עשוי לאפשר לילד לתפוס את הצלילים המדוברים במילים כך שתוכל להתפתח מודעות פונמית וניתן יהיה ללמד פוניקה. לפיכך, ייתכן שכישורי התפיסה השמיעתית הבסיסיים המעורבים בקריאה ישתפרו באמצעות AIT.
הורים רבים מציינים גם כיצד AIT משפר את הבנת הנשמע של ילדם. הם מבינים שפה מדוברת טוב יותר. שיפור זה בהבנת הנשמע עשוי להתרחב גם ליכולת להקשיב לשפה הפנימית או למחשבות של האדם, כולל המחשבות הנתפסות באמצעות תהליך הקריאה.
חשיבות הרצף
היכולת ליצור רצף ברמות רבות ושונות משפיעה על הקריאה ומושפעת מתוכנית בררד. על הילד להיות מסוגל ליצור רצף של פונמות במילים כדי להגות או לפענח מילים חדשות. יש לסדר מילים במשפטים בצורה נכונה כדי שיהיו משמעותיות, ומשפטים בתוך פסקאות חייבים לזרום ברצף מאורגן. על הקורא לשמור את הרצף אם התוכן אמור להיות הגיוני. כאשר AIT של בררד משפר את יכולתו של הילד לארגן וליצור רצף, זה עשוי לעזור לו ברכיב זה של תהליך הקריאה.
אנשי מקצוע בתחום בררד והורים לילדים שהשלימו את תוכנית בררד יכולים להעיד על התקדמות הקריאה שהשיגו רבים. ייתכן שההתקדמות תירשם עוד במהלך עשרת ימי תוכנית ההאזנה, או שהיא עשויה להתרחש לאט יותר ולהתברר בשבועות או בחודשים שלאחר מכן. בין אם ההתקדמות מיידית ובין אם היא מגיעה לאט יותר, זה מאוד מתגמל לראות את הקורא המתקשה מתחיל להבין וליהנות מקריאה.
למידע נוסף: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
מחקר על הקשר בין איכות שמיעה ליכולת למידה (2001)
החוקרת אישרה את ההשערה של ד"ר ברארד שלפיה איכות השמיעה חשובה עד כדי כך לפעילות בכיתה, עד שהצלחה או כישלון בלמידה תלויים ברמתה.
המחקר כלל שלוש קבוצות תלמידים, והמסקנה הכללית הייתה:
אם לתלמיד יש ציונים נמוכים באופן עקבי – ניתן להניח שאיכות השמיעה שלו ירודה.
ואם בבדיקה שמיעתית מתברר שלילד יש איכות שמיעה ירודה – סביר להניח שהוא אינו נמנה עם המצטיינים בכיתה.
לקריאה לחץ: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
תוכנית אימון זיכרון על ידי שיטת איזון שמיעתי AIT פרויקט הים התיכון - 2013
המחקר נועד לבדוק האם טיפול איזון שמיעתי AIT יכולה לשפר את יכולת השינון. במחקר השתתפו 66 אנשים בגילאי 6-65, משני המינים, אשר חולקו לשתי קבוצות:
- קבוצה אחת (33 נבדקים) קיבלה אימון זיכרון (MT) בלבד.
- הקבוצה השנייה (33 נבדקים) קיבלה טיפול איזון שמיעתי AIT סטנדרטי לפני אימון הזיכרון.
נאספו נתונים משתי הקבוצות בנקודת ההתחלה, לפני תחילת תוכניות האימון, וב-3 וב-6 חודשים לאחר סיום תוכניות ה-MT. אימון הזיכרון נמדד באמצעות שלושה יעדים:
- שינון כרטיסי תמונות (שמיעתי וחזותי): יעד של 100% מתוך 30 כרטיסים.
- מילות מפתח (שמיעתי): יעד של 100% מילים בעל פה ב-40 שלבים.
- זיהוי פנים עם שמות (שמיעתי וחזותי): יעד של 100% מתוך 40 פרצופים עם שמות מתאימים.
התוצאות הוצגו בשלוש קבוצות גיל:
- גיל 6-11 שנים:
- כרטיסי תמונות: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 34.0% ואף אחד לא הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 66.8% ושני אנשים הגיעו ל-100%. הגרף המתאר את שינון כרטיסי התמונות מראה שיפור גדול יותר לאורך זמן בקבוצת AIT+MT. הגרפים האישיים מראים יותר משתתפים עם אחוזי שינון גבוהים יותר בקבוצת AIT+MT לאחר 6 חודשים.
- מילות מפתח: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 35.0% ואדם אחד הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 57.4% ואף אחד לא הגיע ל-100%. הגרף מראה שיפור גדול יותר לאורך זמן בקבוצת AIT+MT.
- זיהוי פנים: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 14.0% ואף אחד לא הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 47.1% ואף אחד לא הגיע ל-100%. הגרף מראה שיפור גדול יותר לאורך זמן בקבוצת AIT+MT.
- גיל 11-14 שנים:
- כרטיסי תמונות: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 44.5% ואף אחד לא הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 62.2% ו-7 תלמידים הגיעו ל-100%.
- מילות מפתח: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 30.9% ואף אחד לא הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 62.4% ו-4 הגיעו ל-100%.
- זיהוי פנים: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 17.3% ואף אחד לא הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 52.4% ואף אחד לא הגיע ל-100%.
- גיל 15-60 ו-15-65 שנים:
- כרטיסי תמונות: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 54.1% ו-2 הגיעו ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 70.9% וכל 11 הנבדקים הגיעו ל-100%.
- מילות מפתח: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 40.6% ואף אחד לא הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 64.8% ו-5 הגיעו ל-100%.
- זיהוי פנים: בקבוצת MT בלבד, השיפור הממוצע היה 20.0% ואף אחד לא הגיע ל-100%, בעוד שבקבוצת AIT+MT, השיפור הממוצע היה 43.0% ואף אחד לא הגיע ל-100%.
בגדול, התוצאות מצביעות על כך שתוכנית ברארד AIT לפני אימון זיכרון תומכת ומשפרת את יכולת השינון במשימות השונות ובקבוצות הגיל שנבדקו.
לקריאה לחץ: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
טיפול באיזון שמיעתי: שינויים התנהגותיים הקשורים לוויסות חושי
מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Autism Insights בחן שינויים בהתנהגות ובוויסות החושי לאחר טיפול באיזון שמיעתי AIT. תוצאות המחקר הראו כי בקרב קבוצה של 54 ילדים שקיבלו את הטיפול, נרשמו שיפורים מובהקים בציונים של שני כלים סטנדרטיים:
Short Sensory Profile (פרופיל תחושתי מקוצר)
Aberrant Behavior Checklist (רשימת בדיקה להתנהגויות חריגות)
ממצאים אלו מצביעים על תרומה אפשרית של AIT לוויסות חושי ולשיפור התנהגותי בילדים עם קשיים נוירו-התפתחותיים.
לקריאה לחץ: https://berardaitwebsite.com/wp-content/uploads/2019/06/Berard-AIT-Behavior-Sensory-Changes-2-2014-1.pdf
