מוזמנים להרצאה: הקשר בין קשיי ויסות חושי להפרעת קשב וריכוז גורמים ודרכי טיפול
בישראל יש כיתות בהן כ-30% מהילדים מאובחנים עם קשיי קשב וריכוז בעוד שהשכיחות של ההפרעה באוכלוסיה עומדת רק על 10%.
האם קיים אבחון יתר? האם חלקו שגוי?
מרצה: רם גלבוע – פסיכותרפיסט ומומחה לאיזון שמיעתי AIT, דוקטורנט באוניברסיטת דרום קליפורניה בתחום רגישות חושית והשפעתה על ההתנהגות.
להרשמה להרצאה:
נדבר על :
- מדוע ילדים עם קושי בויסות חושי מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעות קשב וריכוז ADHD?
- איך ניתן לזהות קושי בויסות חושי ? ומאיזה גיל התסמינים מופיעים?
- כיצד קושי בויסות חושי מתבטא במישור הרגשי, התנהגותי והלימודי.
- כלים פרקטיים ליצירת תחושת מסוגלות והצלחה בקרב ילדים.
- אופציות טיפוליות לאיזון חושי וטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
איזון שמיעתי AIT ?
מחקרים רבים מעידים כי קיים קשר ישיר בין איכות השמיעה לבין יכולת הלמידה, הוויסות החושי וההתנהגות באופן כללי – ילדים ומבוגרים בעלי רגישות שמיעתית נוטים להתפרצויות כעס, קשיי שינה, ונמצאים בסיכון גדול יותר לפתח בעיות קשב וריכוז וקשיים נוספים. במקרים רבים ילדים הסובלים מרגישות שמיעתית חווים גם רגישות חושית, המתבטאת ברגישות למגע של בד מסוים על העור, אכילה בררנית ואי סבילות לרעשים ולקולות, שלאוזן שאינה רגישה לא יפריעו. אצל ילדים צעירים מאוד הסובלים מרגישות שמיעתית, לרוב נראה פרט לקושי בוויסות חושי גם קשיים בלימוד השפה.
שיטת AIT לאיזון שמיעתי פותחה על ידי ד"ר גיא ברארד, רופא אף אוזן גרון צרפתי מוביל בתחומו, שחקר ומצא את הקשר הישיר בין איכות השמיעה לבין יכולת הקשב, הלמידה וההתנהגות. לפי מחקרים בכתבי עת עדכניים, התופעה נפוצה במיוחד: כל ילד חמישי סובל מרגישות תחושתית/שמיעתית גבוהה, המתבטאת בשמיעה טובה מדי של רעשי רקע (דוגמת תקתוק שעון או אפילו טון נשימה), חלשה מדי, או לחילופין – בשמיעה לא מאוזנת בשתי האוזניים. הרגישות השמיעתית מובילה לקשיים בוויסות הרגשי, תגובות לא פרופורציונליות לסיטואציות יום-יומיות, ולעיתים התנהגות קיצונית שעלולה להתבטא באלימות. ילדים הסובלים מהתופעה פעמים רבות מקוטלגים תחת בעיות התנהגותיות או הפרעות קשב וריכוז, בעוד שהגורם האמיתי והמקור להתנהגותם הוא בכלל בשמיעה. לכן, הבדיקה הראשונית שמומלץ לבצע היא בדיקת רגישות שמיעתית.
מהי נוירומוטוריקה ? ®
נוירומוטוריקה הינה שפה טיפולית תנועתית המבוססת על הקשר הישיר והמיטיב אשר הוכח מחקרית בין תנועה פיזית לפעילות מוחית. המוח הוא איבר גמיש המשתנה תדיר בהתאם למהלך החיים ומגיב לאימון ממש כמו שרירי הגוף. הנוירומוטוריקה כשפה טיפולית באמצעות אימון מוטורי מאמנת את המוח ומפתחת את הקורדינציה בין חלקיו השונים, ובכך יוצרת את התשתית הנחוצה לשיפור ביצועים מנטליים, קוגניטיביים, רגשיים ומוטוריים בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. הנוירומוטוריקה מיועדת לטיפול ושיפור יכולות בקרב מטופלים החווים מגוון של קשיים רגשיים, חברתיים, לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז (שונות בקשב) באמצעות זיהוי ואיתור הסימפטומים המקשים על המטופל וטיפול במקורות הקושי.
השיטה מאפשרת למטופלים לרכוש כלים לויסות רגשי וחושי, שיפור תקשורת בין אישית, חוסן וביטחון עצמי להתמודדות עם אתגרי החיים. מחקרים הראו כי את השפעת פעולת הלמידה באמצעות תנועה על המוח ניתן לאתר כבר תוך כשלושה חודשי אימון וכי תרגילי מוח עשוים לסייע למטופלים לממש את הפוטנציאל שלהם לא פחות מתרופות.
