תהליכי למידה, מתרחשים 24 שעות ביממה ופוגשים אותנו בכל גיל ובכל תחום בחיים: במישור הלימודי, במישור המשפחתי, במישור החברתי, בהתנהגות הבין אישית שלנו, בחשיבה וברגש. ובתהליכי הלמידה הכה רבים אלו אנו נתקלים, במיוחד אצל ילדים במונח 'לקויות למידה'. מה המשמעות של המונח ומה עושים כשהילד מאובחן?
תופעה רחבה המכונה 'לקויות למידה'
המונח "לקויות למידה" מתייחס לקשת רחבה של קשיים ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, ופוגש, על פי הערכת המומחים, אחד מכל עשרה אנשים. נוכחות מרשימה כזו, מחייבת אותנו כהורים לפקוח עיניים, ולנסות לברר האם ילד המגלה קשיים מסוימים, מתמודד עם לקות למידה ראשונית הדורשת התערבות נוירולוגית, או שמא מדובר בקשיים שמקורם בכשל דידקטי או בבעיה רגשית המשפיעה על הלמידה הקשורה להיבטים המשפחתיים והחברתיים. חשוב לשים לב ולזהות את מקור הקשיים בכדי לוודא שאינם נובעים מלקות מהותית.
לקות למידה בהגדרתה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים ומקשה על הלוקה בה לרכוש מיומנויות למידה בסיסיות ברמה הצפויה מאנשים בני גילו. לקויות למידה באות לידי ביטוי ב 3- תחומים עיקריים- התחום הלימודי, בתחום ההתנהגותי ובתחום הרגשי.
בתחום הלימודי- הלקויות הנפוצות ביותר משפיעות על רכישת מיומנויות למידה בסיסיות כמו: קריאה, כתיבה, חשבון ושפה זרה. הפער המאפיין לקות עומד על שנתיים ויותר ביחס לכיתה או לרמה הנורמטיבית.
בתחום התנהגותי – לקות אשר מקורה נעוץ בפגיעה בערך העצמי, הנגרמת בעקבות היסטוריית כישלונות חוזרים ונשנים ונפוצה מאוד בקרב לקויי למידה, ומתבטאת בפחד והימנעות מפעילויות המועדות לכישלון. בעיה זו מונעת מהילד/ נער לחוות חוויות חיוביות, ולהסיק מהן מסקנות אשר בעזרתן יוכל להתקדם למטרה הנכונה עבורו ועבור סביבתו. התנהגות זו גוררת אחריה מריבות מיותרות ומרידה בחוקים ומוסכמות, בבית ובחברה.
לקויות רגשיות – הלקות הרגשית מתאפיינת בהיעדר כלים להתמודדות מול כישלונות, פחדים, תסכולים וכל מצב של חוסר אונים, וגורמת להקצנה תגובתית נטולת פרופורציה ולתגובות מוגזמות כמו תקיפה, בריחה או אדישות הגובלת בדיכאון.
קשיים נוספים המשפיעים על חוסר יכולת התלמיד למצות את הפוטנציאל שלו, ומאפיינים ילדים בעלי לקויות למידה, באים לידי ביטוי באחת או יותר מהדרכים הבאות:
-הפרעות קשב וריכוז
-קושי בתכנון ארגון ושמירה על סדר וזמן
-בעיות שפה
-קשיים בתפיסה המרחבית
-הפרעה בזיכרון לטווח קצר\לטווח ארוך
-קושי בהתערות חברתית
יש הבדל בין הקשיים הראשוניים שהם פועל יוצא של הלקות – כמו לקות קריאה או כתיבה, לבין קשיים משניים שהם תולדה של הקשיים הראשוניים – כמו התקשות בהבנת הנקרא, הבנת הוראות, הבנת סיבה ותוצאה, הבנת קודים חברתיים וכו׳, הנובעת מהקושי בפענוח המילים והתאמתן לסיטואציות.
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות?
רוב הטיפולים לילדים בעלי לקויות למידה מתמקדים בסימפטומים המשניים, בהנחה שעקב אופייה הכרוני של לקות הלמידה, הקשיים הראשוניים ילוו את האדם לאורך כל חייו. עם זאת, לפני שמגיעים לטיפול, במהלכו וגם לאחר שהטיפול מסתיים, להורים יש תפקיד מאוד חשוב ומשמעותי בקידום הילד והגדלת סיכויי הלמידה שלו.
ההורים מהווים גשר בין הילד לבין סביבת הלמידה, בה מתבקש הילד להפגין ידע ולהתמודד פנים אל פנים עם קשייו. מתפקידם לדאוג לסביבת למידה תומכת, לדאוג ולבדוק את יכולות הביצוע הלימודיות, הרגשיות והחברתית שלו, לוודא שהילד מקבל את היחס הראוי והאידיאלי לצמיחתו המקסימלית ולתת לו יד בעת הצורך. יש לספק לו סביבה נוחה ומאורגנת להכנת שיעורי בית, ולבדוק את חומר הלמידה וההוראות כך שנוכל לסייע לו בהכנת המטלות ובחזרה על החומר הנלמד.
במישור הנפשי, עלינו לטפח את הערך העצמי של הילד ולספק לו כמה שיותר חיזוקים חיוביים, על מנת לאזן את החוויה השלילית מהכישלונות בהם הוא עלול להיתקל במישור הלימודי. כל ילד זקוק לתחושת ערך ולחוויות של הצלחה, על אחת כמה וכמה ילד המתמודד עם לקות למידה. מציאת תכונות חיוביות והדגשת נקודות חוזק כמו: כשרון נגינה או ציור, טוב לב, אחריות או אמינות, יאפשרו לילד לגייס כוחות להתמודדות עם הקשיים ולצמוח.
חשוב להפנים ילד בעל לקות למידה אינו עצלן או מחוסר עניין בלמידה. הוא לא יכול. מחובתנו לעזור לו לצמצם פערים, להתמודד עם הקשיים, למצות את הפוטנציאל שלו באופן המקסימלי ולהיות הילד האהוב והמוערך שמגיע לו להיות.
בקליניקה שלנו אנו נוקטים בגישות טיפוליות הגורמות לשינויים מבניים במח ולנטרול הטריגר הנוירולוגי בו נעוצה לקות הלמידה, מתוך שאיפה לפתור את הסימפטומים הנלווים אליה, הראשונים והמשניים כאחד. לאבחון צרו קשר
